אשר כנפו ודוד בן שושן אספו במשך עשרות שנים כתובות שצויירו במוגדור או שעוטרו על ידי אמנים יוצאי מוגדור. מסתבר כי מסורת איור הכתובות חיה וקיימת עד היום בקרב יוצאי עיר זו.

ההקדמה לאלבום נכתבה על ידי הפרופסור חיים זפרני המנוח. האלבום כול מאמרים ובהם מאמר על אמנות הכתובה בעולם היהודי בכלל ובעיר מוגדור בפרט. מאמר נוסף סוקר בקצרה את תולדות יהודי מוגדור, ומאמרים אחדים מוקדשים לניתוחים שונים, על המוטיבים הציוריים של הכתובות, על מנהגי החתונה ועוד….

בראש האלבום הפואמה "חתונה במוגדור" מאת אשר כנפו המתארת בחן ובקלילות את מנהגי העבר של החתונה החל מהפגישות הראשונות, דרך האירוסין, שבירת הכוס המיוחדת ליהודי מוגדור, טכס ה"חינה" וכלה בחגיגות הרבות הנערכות הרבה  אחרי  החתונה.

 כל הטקסטים כתובים בשלוש שפות עברית מצד אחד, צרפתית ואנגלית מן הצד השני

הכתובות מקובצות בקטגוריות שונות. קודם כל הותיקות ביותר שהראשונה בהן היא מהמאה השמונה עשרה, שנת 1789

באות אחר כך הכתובות של נסיך המשוררים, האמן רב הפעלים של מוגדור, רבי דוד אלקיים ז"ל שהשאיר עשרות כתובות מעוטרות ביד אמן על שלל הצבעים והזהבים שלהן. אחריו באות הכתובות של המשורר-הצייריצחק ד. כנפו שהכניס שינויים רבים בעיטור הכתובה כאשר השכיל לשייך את הציור לשמות של החתן והכלה. האמן יוסף שרף השאיר אף הוא עשרות רבות של כתובות מן הפשוטות ביותר עד למורכבות ביותר. הקבוצה הבאה הן הכתובות של אשר כנפו העשירות בצבעוניות שלהן ובזיקתן אל הציונות ואל ארץ ישראל. באות אחר כך הכתובות המודרניות יותר של דניאל בן לולו המצטיינות בחדשנות הציורית שלהן ובחריגה מהעיטורים המקובלים של הכתובות. בקבוצה האחרונה יש כתובות עתיקות ומודרניות שעוטרו על ידי  אמנים שונים, רובם עלומי שם שהשאירו כל אחד בתורו כתובה בודדת אחת.

הגרפיקה של האלבום משובחת ושובת עין. כל כתובה מלווה בניתוח המגלה לקורא לא רק את שמותיהם של החתן והכלה אלא גם את אלה של הוריהם לפעמים עד לעשרה דורות, שמות העדים והרב שאימת את חתימת העדים, שם האמן, מידות הכתובה והחומרים שהשתמש בהם, להכנתה.מעניינות במיוחד ההערות וההארות, לפעמים עסיסיות, השופכות אור על הקהילה כולה.

אלבום זה מצטיין בכמה תחומים:

התחום הספרותי עם הפואמה הגדולה "חתונה במוגדור".

התחום המחקרי עם המאמרים המחקריים השונים המופיעים בו.

התחום ההיסטורי סוציאלי העולה מתוך המאמרים וניתוחי הכתובות

ולבסוף התחום האמנותי עם 83  כתובות מאויירות מרהיבות ביופיין.

הפואמה "חתונה במוגדור" מועלית בימים אלה כהצגה מוסיקאלית על ידי התזמורת האנדלוסית הישראלית בליווי שחקנים, ופייטנים מן השורה הראשונה.

עם האלבום החשוב הזה השכילו המחברים להוסיף לארון הספרים היהודי מסמך מרהיב ביופיו המעיד כאלף עדים על נחלתם התרבותית המופלאה של יהודי מרוקו.

אשר כנפו הוא סופר ומשורר, צייר כתובות הממשיך את המסורת המפוארת של מעטרי הכתובות ממרוקו. הוא עורכו הראשי של ביטאון יהודי מרוק "ברית" ומחברם של שני רומנים: "התינוק מאופראן" ו"עוצרים רק בירושלים."

ד"ר דוד בן-שושן מקנדה הוא מחברם של ספרים רבים מתחום האלקטרוניקה. חקר היסטוריה והארכיאולוגיה הם אהבתו השנייה. הוא חיבר ספר מחקר על התנ"ך: 'התנ"ך בעריסתו', ספר זכרונות בשם "בן מוגדור" ורומן הסטורי "שושן המלך שלמה."

*************** 

אלבום אמנות

עברית, צרפתית אנגלית))

מאת: אשר כנפו ודוד בן שושן

הכתובה המאוירת במוגדור- מרוקו

272 עמודי צבע בנייר כרום משובח עם כריכה קשה ועטיפה צבעונית

ישראל – קנדה

Les Éditions du Lys – Canada & Les Éditions Ot Brit Kodesh – Israël

בהוצאת בימת קדם