# אשר כנפו — ברית: כתב העת הדו־לשוני של יהודי מרוקו

Source: https://asherknafo.com/brit

כתב עת שערך וייסד אשר כנפו, ובו הוא מתעד את קורות הקהילות היהודיות ברחבי מרוקו — כל גיליון מוקדש לקהילה אחרת, ובו מאמרי מחקר, זכרונות, שירה, סיפורת, מכתבים ותעודות מאת חוקרים, סופרים ובני הקהילה עצמם. עד כה ראו אור למעלה מארבעים גיליונות, כל אחד מהם בן כשלוש מאות עמודים.

הגיליון האחרון: מס' 41 — יהודי צפרו

## גיליונות נבחרים

- גיליון 28: ההומור של יהודי מרוקו
- גיליון 30: 150 שנה לאליאנס (כי״ח) במרוקו
- גיליון 31: יהדות תפילאלת
- גיליון 37: הקהילה היהודית של רבאט
- גיליון 38: הקהילה היהודית במרקש
- גיליון 39: הקהילה היהודית בפאס
- גיליון 41: הקהילה היהודית בצפרו
- גיליון 42: קהילת טיטואן

## מאמרים נבחרים מתוך הגיליון האחרון

### הרמ"א מצפרו — על רבי רפאל משה אלבז (גיליון 41, דמויות ומורשת)

סקירה תולדותית על רבי רפאל משה אלבז (הרמ"א), מגדולי חכמי צפרו במאה ה-19 — פועלו ההלכתי, כתביו, והשפעתו המתמשכת על מסורת הפסיקה של יהודי העיר.

המאמר עוקב אחר קורות חייו של רבי רפאל משה אלבז, המוכר בראשי התיבות "הרמ"א מצפרו", ופורש את מעמדו כאחד מהדיינים והפוסקים המרכזיים שפעלו בעיר צפרו במאה ה-19. הוא סוקר את שושלת המשפחה, את בית המדרש שבו למד ולימד, ואת הרקע הקהילתי שבתוכו התעצבה סמכותו ההלכתית.

חלקו המרכזי של הדיון מוקדש לכתביו ולשאלות ותשובות שהותיר אחריו, תוך התייחסות לאופן שבו פסיקותיו שיקפו את מציאות החיים היהודית-מוגדורית-צפרואית של תקופתו — ממסחר ונישואין ועד יחסי הקהילה עם השלטון המקומי.

בסיום נדונה השפעתו על הדורות הבאים של חכמי צפרו, ומקומו במסורת התורנית הרחבה יותר של יהדות מרוקו, כפי שהיא משתקפת גם בעדויות ובזיכרונות שנאספו מבני הקהילה.

### רבי יוסף כנאפו זיע"א — ד"ר מאיר נזרי (גיליון 41, דמויות ומורשת)

מחקר על דמותו ומשנתו החינוכית-ערכית של רבי יוסף כנאפו, מייסד השושלת שממנה צאצא גם אשר כנפו עצמו, ועל האופן שבו עקרונותיו החדירו את התנועה החסידית למרוקו.

המאמר מציג את קורות חייו ופועלו של רבי יוסף כנאפו, דמות מכוננת בתולדות יהדות מרוקו, שממנה נושאת המשפחה את שמה. נדונים מקורות הידע ההיסטוריים העומדים לרשות החוקר, ובהם מסורות שבעל-פה שהשתמרו במשפחה לצד תיעוד קהילתי.

עיקר הדיון מוקדש למשנתו החינוכית-ערכית של הרב — לאופן שבו שילב בין לימוד תורה מסורתי לבין דרכי חינוך שהתאימו לילדי הקהילה, ולתרומתו להפצת רעיונות התנועה החסידית בקרב יהודי מרוקו, תופעה שלא הייתה נפוצה במיוחד באזור.

המאמר מתכתב עם הכרך המחקרי "יכין", שבו דנים שמונה עשר חוקרים בהיבטים שונים של משנת הרב, ומציע לקוראי "ברית" תמצית נגישה של אותו מפעל מחקרי רחב היקף.

### צפרו: לוח זיכרונות משנת 1955 — שלום אלדר ואשר כנפו (גיליון 41, תיעוד והיסטוריה)

פרסום ופרשנות של לוח שנה קהילתי נדיר משנת 1955, המשמש חלון היסטורי אל אורחות החיים, המועדים והאירועים שליוו את הקהילה היהודית בצפרו בשנותיה האחרונות במרוקו.

המאמר מביא לפני הקורא לוח זיכרונות קהילתי משנת תשט"ו (1955), שנשמר בארכיון המשפחתי, ומנתח את תוכנו: ציוני מועדים, אירועי חיים קהילתיים, ותיעוד יומיומי המשקף את קצב החיים היהודיים בצפרו בשנים שקדמו לעלייה הגדולה ארצה.

שלום אלדר ואשר כנפו, שערכו יחד גם את מפעל המחקר "שירת האבנים", מציעים כאן פרשנות היסטורית לפרטים שבלוח — החל מהקשרים משפחתיים הנרמזים בין השורות ועד לעדויות עקיפות על המצב הכלכלי והחברתי של הקהילה באותה תקופה.

המאמר מדגיש את חשיבותם של מסמכים יומיומיים כאלה, שלעיתים קרובות אינם שורדים, כמקור היסטורי משלים לצד זיכרונות בעל-פה ותיעוד רשמי.

### חזן בבית המרחץ — ביקורת ספר — בלפור חקק (גיליון 41, ביקורת ספרות)

רשימת ביקורת על ספרו של אשר כנפו "חזן בבית המרחץ" — אוסף חמישים ושניים סיפורים מחורזים המתעד את אמנות הסיפור העממי המרוקאי.

בלפור חקק דן בספרו של אשר כנפו "חזן בבית המרחץ", ובוחן את מקומו במסורת הספרות העממית היהודית-מרוקאית — הקצב, החריזה והחוש ההומוריסטי המאפיינים את הסיפורים, לצד האיורים של אמן הצלליות אלברט אלמוזנינו המלווים אותם.

הביקורת עומדת על הזיקה שבין הסיפורים הכתובים לבין המסורת שבעל-פה שממנה צמחו, ועל האתגר שבהעברת חומר פולקלוריסטי כזה אל הדף הכתוב מבלי לאבד את קול המספר המקורי.

בסיום מתייחס חקק לגלגוליו הנוספים של הספר — החזיון המוזיקלי "בהומור ופיוט" שהועלה על ידי התזמורת האנדלוסית, וההצגה "תצחקו ותסעדו" — כעדות להצלחתו לחצות מדיומים.